סקר עמדות הציבור כלפי שירותי הבריאות בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מעלה, כי 82% מאלו שאשפזו בשנה שעברה בבתי חולים היו מרוצים מהטיפול הרפואי, כי 85% סבורים שיחס הרופאים אליהם טוב עד טוב מאוד, כי 72% הביעו שביעות רצון מהיחס בחדרי המיון וכי 94% מרוצים מיחס רופא המשפחה

להלן הנתונים העיקריים מהדו"ח שפורסם אתמול (יום ג'), ושמתייחס לעמדות הנשאלים - בני 20 ומעלה המהווים מדגם מייצג של הציבור בישראל - כלפי שירותי הבריאות בארץ:

  • 82% מאלו שהיו מאושפזים בבתי החולים בישראל בשנת 2015 הביעו שביעות רצון מהטיפול הרפואי שקיבלו. 18% בלבד לא היו מרוצים.
  • 48% מהפונים לרופא מקצועי המתינו עד שבועיים מאז הזמנת התור ועד לביקור. 24% המתינו בין שבועיים לחודש; 19% - 519.5 אלף איש - המתינו בין חודש לשלושה חודשים; 5%, שהם 122.5 אלף איש, המתינו יותר משלושה חודשים.
  • 66% מהפונים לאורולוג ו-54% מהפונים לכירורג (מבין יתר הרופאים) המתינו יותר משבועיים.
  • ל-28% מהפונים לרופא מקצועי הפריע זמן ההמתנה במרפאה - ל-36% מהנשים הפונות לרופא נשים, 32% מהפונים לרופא עיניים, ולמעלה מ-20% אצל יתר הרופאים המומחים - אורתופד ואורולוג 29%, רופא עור 28%, רופא אף אוזן גרון 24% כירורג וקרדיולוג 22%.
  • 19%, כמיליון בני 20 ומעלה, השתמשו בשנה האחרונה בשירותי בריאות פרטיים: יהודים (21%) ערבים (11%), שיעור דומה נרשם בקרב צעירים ומבוגרים. בערים הגדולות: 31% מתושבי פתח תקווה; 25% מתושבי תל אביב-יפו; 21% מתושבי חיפה; 21% מתושבי באר שבע; 17% מתושבי ראשון לציון; 14% מתושבי ירושלים השתמשו בשר"פ.
  • הציבור בכללותו מרוצה מהיחס של הרופאים והצוות הרפואי : 85% סבורים שהיה טוב או טוב מאוד. 76% סברו שגם התנאים הפיזיים של האשפוז כמו מספר האנשים בחדר, האוכל ורמת הניקיון, טובים ומשביעי רצון.
  • בקרב מי שביקרו בחדרי מיון - 72% היו מרוצים מהיחס של הצוות הרפואי. 27% לא היו מרוצים. 61% העריכו את התנאים הפיזיים כתנאים טובים, 37% אמרו כי התנאים אינם טובים או אינם טובים כלל.
  • 94% היו מרוצים מהיחס של רופא המשפחה אליהם, 90% היו מרוצים ממיקום המרפאה ו-83% היו מרוצים משעות הקבלה של הרופא המטפל. 96% ציינו שהם חשים שהרופא התייחס אליהם בכבוד.
  • ל-28% מאלה שפנו לרופא מקצועי אין רופא אחד המרכז את הטיפול הרפואי בהם.
  • 90% הביעו שביעות רצון מהיחס של הרופא המקצועי שטיפל בהם, 79% הביעו שביעות רצון משעות הקבלה שלו ו-78% ממיקום המרפאה.
  • 15% מהציבור בגיל 20 ומעלה, כ-770 אלף איש, אושפזו בשנה האחרונה בבתי חולים. 13% מבני ה-20 עד 44 ו-22% מבני ה-65 ומעלה.
  • 25% מבני 20 ומעלה, כ-1.3 מיליון איש, ביקרו בחדר מיון. 72% מהם היו מרוצים מיחס הצוות הרפואי. 27% לא היו כל כך מרוצים או לא היו מרוצים כלל.
  • אי שביעות רצון ממשך ההמתנה במיון הביעו 65% ממשתתפי הסקר. 70% במחוז ירושלים, 56% במחוז הצפון. הם סבורים שזמני ההמתנה ארוכים מדי.
  • 77% מהביקורים היו במרפאה של קופת חולים או אצל רופא שעובד עם קופת חולים. 12% נערכו במרפאות פרטיות, 9% במרפאה של בית חולים.
  • ביקורים אצל אורתופד נערכו בשכיחות הגבוהה ביותר - 24%; אצל רופא עיניים – 11% (19% בבני 65 ומעלה); אצל רופא עור – 10%; אצל רופא אף אוזן גרון - 9%. 16% מהנשים פנו לרופא נשים. שיעור המרוצים מיחס הרופא המקצועי בכל תחום מתחומי ההתמחות שנבדקו בסקר - לפחות 87%.
  • 6% מבני 20 ומעלה מתקשים לקבל שירותים רפואיים (ביקור אצל רופא, בבית חולים, בדיקות רפואיות) בשל בעיות שפה. 18% מהערבים – 10% מהגברים הערבים ו-26% מהנשים.
  • ל-40% מהציבור, 2.1 מיליון איש, אין מספיק מידע על זכויותיהם במערכת הבריאות: ל-39% מהיהודים ול-46% מהערבים. ל-41% מילידי ישראל, 36% מילידי אירופה-אמריקה, 42% מילידי אסיה ו-39% מילידי אפריקה.
  • 62% מהציבור סבורים שהטיפול הניתן בבתי החולים הכלליים בארץ טוב, 31% סבורים שהטיפול איננו טוב. 53% השיבו בחיוב על שאלת עורכי הסקר של הלמ"ס לדעתם אם במקרה של מחלה קשה מערכת הבריאות בישראל תספק להם את הטיפול הטוב והמועיל ביותר, כולל תרופות ובדיקות אבחון. 36% מהציבור השיבו בשלילה.