סקירה שיטתית של הספרות המקצועית ומטה-אנליזה בוצעו כדי להעריך את טבע ואיכות הראיות הנוגעות לשימוש בעזרי שמיעה בקרב מבוגרים עם אובדן שמיעה חושי-עצבי חד-צדדי, חמור עד עמוק (severe to profound).

נערך חיפוש במאגרי המידע PubMed, EMBASE, MEDLINE, Cochrane, CINAHL ו-DARE, ללא מגבלות שפה. החיפוש כלל מאמרים שפורסמו מהקמת מאגרי המידע ועד פברואר 2015. נכללו מאמרים אשר ענו על ארבעה קריטריונים: 1) העריכו את ההשפעה של מכשיר שמיעה כלשהו, כולל התקנים שמעבירים אותות בין האוזניים (reroute signals) או משיבים חלקים מהשמיעה באוזן החירשת, במבוגרים עם אובדן שמיעה חושי-עצבי חמור עד עמוק באוזן אחת ושמיעה תקינה או כמעט תקינה באוזן השנייה; 2) השוו בין התקנים או השוו בין התקן לאינבו או למצב ללא עזר השמיעה; 3) מדדו תוצאים כגון תפיסת הדיבור (speech perception), האזנה מרחבית (spatial listening) או איכות חיים ; 4) היו מחקרים פרוספקטיביים ומבוקרים או מחקרי תצפית. מחקרים שענו על קריטריוני ההכללה שהוגדרו מראש נכללו במטה-אנליזה של השפעות אקראיות.

27 מחקרים שדווחו ב-30 מאמרים נכללו במטה-אנליזה. הראיות דורגו כחלשות עד בינוניות, מאחר והן הושגו בעיקר מהשוואות של תצפיות לפני ואחרי השימוש בעזרים.

המטה-אנליזה זיהתה שיפורים עם מובהקות סטטיסטית בתפיסת הדיבור על רקע רעש, בעת שימוש בהתקן שהעביר את אותות הדיבור מהאוזן עם השמיעה הלקויה לאוזן ששומעת טוב יותר, על ידי הולכת אוויר או עצם (שיפור ממוצע: 2.5 דציבלים). עם זאת, התקנים אלו הביאו להידרדרות בהבנת הדיבור באופן מובהק ובמידה דומה (ירידה ממוצעת: 3.1 דציבלים) כאשר רעש הועבר לאוזן ששומעת טוב יותר.

החוקרים לא הצליחו לאסוף נתונים על ההשפעות של שתל שבלול (cochlear implantation) מאחר ומחקרים לגבי השפעות השתל לא ענו על קריטריוני ההכללה.

היתה חוסר עקביות בהערכת התוצאים הקשורים למיקום צלילים, ולכן ראיות אלו הוצאו מהמטה-אנליזה.

היו ראיות מעטות לגבי היעילות היחסית של התקנים שונים, אך נצפה יתרון מובהק עבור העברת אותות דיבור על ידי התקנים המבוססים על הולכת עצם (abutment-mounted bone conduction devices), כאשר אלו הושוו אל מול ניסויים טרום-ניתוחיים של התקנים המבוססים על הולכת אוויר, כאשר נבדקה שמיעת והבנת דיבור על רקע רועש (שיפור ממוצע: 1.5 דציבלים).

מטופלים דיווחו על שיפורים מובהקים באיכות החיים הקשורה לשמיעה עם שני סוגי ההתקנים המעבירים אותות לאוזן עם השמיעה הטובה יותר וכן לאחר קבלת שתל שבלול. עם זאת, יש לציין כי שני מחקרים בלבד העריכו את איכות החיים הקשורה לשמיעה והממצאים לא היו חד-משמעיים.

ממטה-אנליזה זו עולה, כי התקנים שמעבירים אותות מאוזן עם אובדן שמיעה חמור עד עמוק לאוזן עם אובדן שמיעה מינימלי עשויים לשפר את תפיסת הדיבור על רקע רעש, כאשר האותות המבוקשים מגיעים לכיוון האוזן עם הלקות החמורה. עם זאת, אותו התקן עשוי לגרום לירידה בתפיסת הדיבור, מאחר וכל האותות עוברים לאוזן ששומעת טוב יותר, גם רעשי הרקע.

למרות שניתן לצפות להשבת התפקוד השמיעתי בשתי האוזניים בעקבות שתל שבלול וכך לשפר גם את תפיסת הדיבור, חוסר היכולת ליצור ראיות במחקרים שפורסמו מציעים כי לא ניתן עדיין להסיק מסקנה זו. מסיבה דומה, עדיין לא ברור אם שתל שבלול יכול לשפר את היכולת למקם קולות למרות שחזור קליטת האותות הדו-צדדית.

החוקרים מסכמים, כי יש צורך במחקרים פרוספקטיביים מבוקרים שיעריכו תוצאים באופן עקבי ויהיו עם בקרה אחר הטיית בחירה והטיית תצפית, על מנת לשפר את איכות הראיות לגבי עזרי שמיעה במטופלים עם אובדן שמיעה חד-צדדי, ולתמוך בהנחיות עתידיות לניהול קליני של מטופלים אלו.

מקור:
Kitterick, Pádraig Thomas; Smith, Sandra Nelson; Lucas, Laura; Hearing Instruments for Unilateral Severe-to-Profound Sensorineural Hearing Loss in Adults: A Systematic Review and Meta-Analysis.; Ear & Hearing., Post Author Corrections: June 28, 2016; doi: 10.1097/AUD.0000000000000313