טיפול בטנטון באמצעות צנתור מוח בוצע באחרונה במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר-שבע. בית החולים מסר כי מדובר בפרוצדורה ראשונה מסוגה בישראל. את ההליך ביצע צוות בראשות ד"ר ענת חורב, מנהלת היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית ומצנתרת מוח.

ד"ר חורב מסרה את הפרטים הבאים על הניתוח היוצא-דופן: "המטופלת, בשנות ה-20 לחייה, סבלה מטנטון במשך כשנה וחצי. היא עברה בדיקת MRI ובה נמצא חשד לסיבה נדירה לטנטון: מפרצת בוורידי המוח שבעקבות זרימת הדם לתוכה פעמה על תאי האוויר של האוזן וכך נוצר הטנטון".

ד"ר חורב: "טנטון על רקע זה איננו נפוץ, ופעמים רבות הוא אינו מאובחן"

טנטון, הוסיפה ד"ר חורב, היא תופעה שבה אדם שומע צליל שאין לו מקור חיצוני אמתי. הרעש, לרוב מונוטוני, משתנה מאדם לאדם ועלול ללוות אותו כל שעות היממה, בעיקר בסביבה שקטה ובשעות הלילה כשמנסים להירדם.

המטופלת שמעה, ללא הפסקה, רעשים קבועים באוזן ימין שגרמו להפרעות ביכולתה לישון ולהתרכז. הרעשים פגעו באופן משמעותי באיכות חייה עד כדי ירידה משמעותית בתפקוד. היא נבדקה אצל רופאים מומחים מדיסציפלינות שונות - אך המקור לתלונותיה לא נמצא.

"המקרה שבו טיפלנו הוא חריג באופן יוצא מן הכלל מאחר שלרוב מפרצות במוח נמצאות בעורקים ולא בוורידים. כדי לאשר שאכן מדובר בבעיה זו, עברה המטופלת בשלב הראשון צנתור ורידי מורכב. כשהייתה בהכרה מלאה, נופח בלון בווריד שחסם את המפרצת. המטופלת אכן אישרה שהטנטון חלף וכך יכולנו לאמת שאכן זו הבעיה".

בשלב השני ביצעה ד"ר חורב צנתור טיפולי מורכב בהרדמה מלאה, שבמהלכו הושתל סטנט (תומכן) באזור המפרצת בווריד המוחי. הסטנט איפשר הסטה בזרימת הדם בווריד, מהמפרצת. בנוסף, הושתלו כמה סלילים קטנטנים מטיטניום בתוך המפרצת כדי לסגור את המוצא שלה. המטופלת התעוררה מהצנתור ללא טנטון וחל שיפור ניכר באיכות חייה.

ד"ר חורב ציינה: "טנטון על רקע זה איננו נפוץ, ופעמים רבות הוא אינו מאובחן. הפעם נתקלנו בטנטון פועם (פולסטילי) - סוג של בעיה שהיא בשיעור של 10%-20% ממקרי הטנטון, שבה יש מקור וסקולארי (של כלי הדם) כסיבה לפגיעה. הסיבות לטנטון הפועם יכולות להיות מפרצות עורקיות, מומים של כלי הדם במוח, היצרות של כלי הדם במוח ולעתים נדירות גם מפרצות ורידיות. ברוב מקרי הטנטון אין מדובר בטנטון פועם, והמקור שלו איננו בכלי הדם, ולכן טיפול צנתורי אינו מתאים לחולה".