חדשות

"הלל יפה": הרחבת תעלת השמע באמצעות בלון בוצעה לראשונה בבית החולים

הרחבת תעלת השמע על ידי שימוש בבלון נועדה להשוואת לחצים תוך-אוזנית כרונית, ובית החולים מסר כי מחקרים שבוצעו באחרונה הוכיחו כי מדובר בשיטה בטוחה יחסית, עם מעט תופעות לוואי

מימין: פרופ' יצחק ברוורמן וד"ר גלית אביאור בעת הניתוח (צילום: "הלל יפה")

המרכז הרפואי "הלל יפה" בחדרה הודיע אתמול (ג') כי בוצע אצלו ניתוח חדשני באמצעות בלון לשם הרחבת תעלת השמע - בעיה הפוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה. הפרוצדורה בוצעה על ידי ד"ר גלית אביאור, רופאה בכירה ביחידה לאף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר ופרופ' משנה יצחק ברוורמן, ראש היחידה.

הרחבת תעלת השמע על ידי שימוש בבלון נועדה להשוואת לחצים תוך-אוזנית כרונית - הפרעה שעלול לפגוע בשמיעה ובאיכות החיים. בית החולים מסר שככל הידוע לו, פרוצדורה חדשנית זאת נעשתה עד כה בארץ רק בעוד שני מרכזים רפואיים.

לדברי בית החולים, תעלת השמע (חצוצרת אאוסטכיוס) היא תעלה המחברת את האוזן התיכונה אל החלק האחורי של האף (הלוע) ומאפשרת כניסת אוויר לתוך האוזן, וממנה. תפקודה העיקרי: להשוות לחצים, הגנה על האוזן התיכונה ואוורורה. חשיבות התעלה מוכרת בעת נסיעה בכבישים תלולים, טיסות, צלילות (אז חלים שינויי לחץ קיצוניים) הגורמים לתחושת אטימות באוזניים.

חוסר תפקוד התעלה פוגע באיכות החיים בשל תחושת "מלאות" תמידית באוזן, כאבי אוזניים וחוסר יכולת לסבול שינויים בלחץ האוויר בטיסות, בצלילות ובפעילויות אחרות. אם הבעיה איננה מטופלת, עלול המצב להוביל לסיבוכים כמו ירידה בשמיעה.

עד כה, הטיפול שניתן כלל תרופות להורדת גודש באף, נטילת קורטיקו-סטרואידים סיסטמיים או מקומיים, אנטי- היסטמינים וטיפול ניתוחי של החדרה צינוריות אוורור לעור התוף. טיפולים אלו היו בעיקר לשם מעקף לבעיה ולא טיפול בבעיה עצמה, כלומר לא פתרון קבוע. יעילות הטיפולים והניתוח הייתה בלתי מספקת.

בטכנולוגיה החדשה שבוצעה ב"הלל יפה" נעשה שימוש בבלון המוחדר לתעלת השמע בצנתור מה שמאפשר את הרחבת החלק הסחוסי של תעלת אוסטכיוס דרך החלק האחורי של האף (הנאזופארינקס). הבלון מנופח בלחץ למשך זמן קצר ומוצא החוצה. התהליך מתאים במיוחד לאנשים הסובלים מנוזלים באוזניים או מתקשים בטיסות או בצלילות. מטרתו לאוורר ולנקז את האוזן התיכונה ולשפור בתפקוד תעלת השמע.

ד"ר אביאור מסרה, כי מחקרים שבוצעו באחרונה הוכיחו כי מדובר בשיטה בטוחה יחסית, עם מעט תופעות לוואי. יש לציין, הדגישה, כי עדיין נערכים מחקרים נוספים כדי לבסס תוצאות אלו מבחינת בטיחות ויעילות.

הפעולה נעשית כשהמטופל תחת הרדמה במשך כרבע שעה. לרוב, המטופלים משוחררים לביתם לאחר כמה שעות וחוזרים לתפקוד רגיל יום לאחר ביצוע הפעולה. הם נמצאים אחר כך במעקב בבית החולים כדי לוודא את האפקט ארוך הטווח של הפעולה.

נושאים קשורים:  חדשות,  הרחבת תעלת שמע,  בעיות אוזניים,  השוואת לחצים,  המרכז הרפואי "הלל יפה"
תגובות
אנונימי/ת
17.08.2017, 13:06

יש לכתוב תעלת השמע הפנימית , בניגוד לאחותה תעלת השמע החיצונית המחברת את האוןזן החיצונית אל החוץ .

17.08.2017, 16:39

לא. יש לכתוב החצוצרה, תעלת אוסטכיוס. זו התעלה המחברת בין חלל הלוע האפי לבין חלל האוזן התיכונה. תעלת השמע הפנימית מחברת בין האוזן הפנימית למוח ולא זה האיזור המתואר.

השימוש במונח תעלת שמע בפרסום הנוכחי שגוי ( יש שתי תעלות שמע : האחת חיצונית בין האפרכסת והתופית, השניה פנימית, בין האוזן הפנימית והמח ). בפרסום של המרכז הרפואי הלל יפה צריך היה להיכתב חצוצרת האוזן (בלועזית Eustachian Tube ), זהו צינור ולא תעלה.

23.03.2018, 16:55

מהו הגיל הצעיר ביותר שאפשר לעבור את הניתוח?