מגזין

פרופיל רפואי: פרופ' רועי לנדסברג, מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת באסותא ת"א

מינוי הפרופסורה הראשון של "אסותא" שייך לו, לוחם השייטת לשעבר שהתאכזב מאופן הניהול הרפואי במערכת הבריאות הציבורית והקים יחד עם עמיתיו את א.ר.ם

 "בילדותי, רפואה מעולם לא עניינה אותי. ככל הנראה לקיתי כבר אז בהפרעת קשב שלא אפשרה לי לשמוע את מרבית דברי המורים. למדתי במגמה הומנית, אמנם הצטיינתי בהבעה בכתב, אך היה לי חוסר תקשורת מוחלט עם מתמטיקה - מספיק בקושי בבגרות 3 יחידות. בטקס חלוקת הפרסים למצטייני שכבת י"ב הוכרזתי כמצטיין הספורט, למגינת לב הורי", מספר פרופ' רועי לנדסברג, כיום מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת במרכז הרפואי אסותא בתל אביב.

הוא בן זקונים לניצולי שואה. "השם רועי נבחר על שם רועי רוטנברג, אשר נרצח ב-1956 על ידי מחבלים מעזה, אך מה שההורים אהבו בשם היה דמיונו לשם האנגלי רוי – מה שיאפשר הישרדות והיטמעות בעולם אם שוב יותקפו היהודים", הוא מספר. "אבי היה רופא שיניים ידוע מאוד בתחומו, אשר שנים מעטות לאחר השואה העיז לקנות בית נאה וחצר רחבה אשר בה עברה ילדותי המאושרת".

פרופ' לנדסברג, בן 60, נשוי ואב לחמישה ילדים, המתגורר כיום ברעננה,  גדל בראשון לציון, למד בבית הספר הס חביב ובהמשך בגימנסיה הריאלית. בצבא התנדב לשייטת 13 ושם סיים חמש שנות שירות. עם השחרור יצא לטיול בדרום אמריקה ועסק בצילום, בעבודות צלילה, בנהיגה ובגינון.

איך בכל זאת הגעת לרפואה?

"בהתלבטויות על עתידי חיפשתי תחום דינמי עם משמעות, מול אנשים, משהו שיתרום לי ולחברה. לא משרד, לא עסקים, לא רוטינה. לפתע, לא ראיתי שום מקצוע חוץ מרפואה. שיפרתי בגרות. יכולתי לנסות להתקבל רק באוניברסיטת בן גוריון, שהסתמכה על פסיכומטרי וראיונות אישיים, וכך התקבלתי באופן שמוגדר עד היום כ'נס רפואי'.

"לטקס שבועת היפוקרטס לא הזמנתי את הורי מתוך הנחה שיעיפו אותי בסוף השנה. בכיתת הרפואה בבאר שבע הכרתי בשנה א' את יסכה, אשתי הגינקולוגית ואם חמשת ילדיי, שבזכותה צלחתי איכשהו את השנה הראשונה ומשם כבר הסתדרתי בכוחות עצמי".

את ההתמחות בא.א.ג עשה בבית החולים מאיר. Fellowship במשך שנתיים בשיקגו, בניתוחי אף, סינוסים ובסיס גולגולת. בהמשך פיתח את הנושא וקידם אותו בבית החולים איכילוב בתל אביב, שם שימש כרופא בכיר במשך עשר שנים. "למרות הכבוד שרחשתי למערכת הציבורית, התקשיתי יותר ויותר לקבל את אופן הניהול הרפואי בה, ולכן בחרתי להתפטר. שאפתי למקום עבודה שבו אוכל להגשים את ייעודי במערכת נעדרת היררכיה וחפה ככל שניתן משיקולים זרים", הוא מספר.

מדוע בחרת בתחום זה?

"בשנה החמישית ללימודי הרפואה נחשפתי לראשונה לתחום א.א.ג בדקה הראשונה שלי שם נתקלתי בפעולת א.א.ג קלאסית, עתיקת יומין ודוחה – שטיפת סינוס. באותו רגע קיבלתי החלטה נחרצת – א.א.ג מחוץ לתחום. כל השאר היסטוריה.

"א.א.ג וניתוחי ראש צוואר הוא תחום ענק, המכיל בתוכו תתי תחומים רבים, אשר בכל אחד מהם ניתן להעמיק. התחום הרינולוגי/כירורגי בו אני עוסק מפעים במיוחד, שכן ביכולת הרופא לשדרג באופן מוחשי ומהיר יחסית את איכות חייהם של החולים. אני נהנה גם מהעשייה עצמה בחדר הניתוח; מערכת האף והסינוסים היא מעין מבוך במערת נטיפים. אני קורא לכירורגיה בה אני עוסק 'עיצוב פנים', ואכן כך – אין כאן חוקים גיאומטריים, אלא יותר סוג של פיסול, וכל מנתח מסיים עם תוצאה שונה".

לפני עשר הקים פרופ' לנדסברג יחד עם ד"ר אבי חפץ ופרופ' מיכל לונץ את א.ר.ם - מרכז לרפואת א.א.ג וניתוחי ראש וצוואר בבית החולים אסותא ברמת החי"ל. "מטרת הקבוצה היתה לאגד מומחים מובילים בתחום א.א.ג והמשיקים לו תחת קורת גג אחת, לצורך הענקת טיפול רפואי ושירות מיטבי לחולים", מסביר פרופ' לנדסברג. "ההחלטות הניהוליות מתקבלות בהסכמת שלושת המייסדים והמנכ"לית נעה מנלה. עם השנים צמחה הקבוצה, וכעת היא מונה 38 איש - 21 רופאים, שני ציטולוגים ו-15 אנשי צוות. פעילות הקבוצה כוללת שיתופי פעולה בין התחומים השונים, מחקר והעמדת דור הרופאים הבא. לקבוצה מערך הסכמים עם מרבית חברות הביטוח וקופות החולים, באופן שמאפשר הנגשה למרבית האוכלוסיה".

לדבריו, הקבוצה מכירה בחשיבות התרומה של כל אחד מחבריה, הרופאים ואנשי הצוות האדמיניסטרטיבי והלוגיסטי. כפועל יוצא מכך מושם דגש על גיבוש, תגמול הולם ופרויקטים בעלי אופי חברתי. גולת הכותרת של גישה זו היא נסיעתה לאחרונה של כל הקבוצה, על רופאיה ומרבית אנשי הצוות האדמיניסטרטיבי, ל-12 יום בסין. מטרת הנסיעה היתה ציון עשר שנים להקמתה, הכרת תודה לכל אנשי הקבוצה ועשייה ערכית של לימוד ולמידה.

הישג נוסף ראוי לציון הוא העובדה שלאחרונה קיבל את מינוי הפרופסור הראשון של "אסותא". "אפשר לקבל פרופסורה גם מחוץ למערכת הבריאות הציבורית", הוא מסביר. "כאשר עזבתי את המערכת הציבורית היה לי ברור שאני מוותר על הקידום האקדמי. הייתי שלם עם עצמי שכן הטיפול הרפואי נמצא בראש סדר העדיפויות מבחינתי. עדיין, המשכתי להשתתף בכנסים, להרצות ולבצע מחקרים מתוך עניין ורצון להשתפר בתחומי. כאשר אוניברסיטת בן גוריון זיהתה בא.ר.ם שדה קליני ראוי לסבבי הסטודנטים לרפואה, לא היססנו והתחלנו לקיים כחמישה סבבים כאלה בשנה.

"לפני כשלש שנים, בצעד תקדימי, חתמו פרופ' שוקי שמר, יו"ר דירקטוריון 'אסותא', ופרופ' רבקה כרמי, רקטור אוניברסיטת בן גוריון, על סינוף אקדמי של 'אסותא' לאוניברסיטה. לאחרונה זכיתי לקבל את מינוי הפרופסור הראשון של 'אסותא 'במסלול זה. פרופ' כרמי היא זו שהעבירה אותי את ראיון הקבלה טרם לימודי הרפואה, ומבחינתי זו סגירת מעגל מרגשת".

עוד הוא מציין בגאווה את קיום תכנית פלושיפ בת שנתיים ברינולוגיה. "כעת נמצא בעיצומה של התכנית המשתלם השלישי, המגיע מדרום הארץ. הראשון היה ממרכז הארץ והשני מצפונה. התכנית מתקיימת בתיאום מלא עם מחלקות האם של המומחים הצעירים, אליהן יחזרו מיומנים ובשלים. ההדרכה מתקיימת 'אחד על אחד'. בוגרי התכנית מסתדרים ביניהם מצוין ומתכננים שת"פ עתידי. זוהי, בעצם, המורשת המקצועית שלי. שימשתי ארבע שנים כיו"ר החוג הרינולוגי הישראלי, במהלכן השתדלתי לקדם את התחום, וכולי תקווה שהצלחתי".

בתחום המחקרי התרכז פרופ' לנדסברג בטכניקות אנדוסקופיות; ב"תסמונת האף הריק" אשר ממנה סובלים חולים שעברו כריתת קונכיות אגרסיבית מדי ובפיתוח משתל שנועד לשחזר חלק מתפקוד האיבר שנכרת. עבודות נוספות שלו בוחנות את האפשרות לבסס את ניתוח הסינוסים על MRI ולא על CT הכרוך בקרינה.

מי המודל לחיקוי שלך, המאסטר?

"את המחויבות והאחריות למטופלים שלי ירשתי מאבי. את האובססיה הכירורגית לבצע הכל עד הסוף ואת החיפוש המתמיד אחרי טכניקה טובה יותר אימצתי מפרופ' מייקל פרידמן, מורי בפלושיפ בשיקגו. את היכולת לפרגן לקולגות ולמנף אותם פיתחתי בתגובה להתנהלות הניהולית שבה נתקלתי בשלבים מוקדמים יותר של הקריירה".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים.

"במהלך התמחותי, בשעת לילה מאוחרת הגיע למיון נער אתיופי על כיסא גלגלים אשר לשונו התנפחה בשל חבלה ולנגד עיני הכחיל והפסיק לנשום. בעודו יושב ביצעתי את הפעולה הנדרשת - חתך מהיר בגרונו (קוניוטומי) והחדרת צינור הנשמה דק לקנה הנשימה. נשימתו שבה אליו. למחרת, ליד מיטתו, סיפרו לי הוריו שהיו הראשונים לעלות לארץ במבצע חשאי כ-12 שנים קודם, בעזרת כוח ימי ישראלי בחופי סודן. התרגשתי לספר להם שנמניתי עם חיילי כוח זה.

"המקרים הבלתי נשכחים הם הסיבוכים, שכל כירורג פעיל נפגש בהם. אלה נצרבים עמוק בתודעה שלך. כשהם קורים, אתה שחקן בסרט אימה, אך לאחר שנחלצת מהאירוע, אתה רופא טוב יותר".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"לרכוש את אמון החולה על ידי יצירת קשר בין-אישי ובלתי אמצעי; להפעיל את הכישורים והחושים כדי להבין את המרכיב הפיזי ואולי גם הנפשי של בעייתו. בכירורגיה – לתפור לכל חולה את החליפה בדיוק על פי מידותיו (Tailored surgery); לייצר מערך עבודה משומן וקבוע ככל שניתן, אשר כל מרכיביו קריטיים – המתאמת הרפואית, המרדים, אחיות חדר הניתוח, סניטר חדר הניתוח".

מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?

"אני אוהב לכתוב ומסתדר טוב עם מילים, ואין הכוונה למאמרים רפואיים. אם לא הייתי רופא כנראה הייתי עובד בתחום שקשור לכתיבה, לבימוי, לצילום או לקולנוע. גם מוזיקה היא תחביב שלי ואני מסוגל להיות לבד עם מוזיקה גם בפול ווליום שמרעיד את האוטו. הייתי מת ליצור מוזיקה. אני גם אוהב לשיר ולעשות אקפלות עם המשפחה. גם תחום הספורט אהוב עלי, אני משוכנע שאני עדיין אתלט ואז המציאות באה וטופחת על פני".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"מגביל את אורך קדנציות מנהלי המחלקות לעשר שנים, כאשר ליד כל מנהל מחלקה הייתי מציב אדם שמקצועו הוא ניהול. בנוסף, הייתי מקים נוהל מסודר של תחקירים לאחר ניתוחים מסוימים. ניתוח מורכב הוא מבצע לכל דבר ועניין ויש לתחקרו. כמו כן הייתי מיישם נוהל בקרת עמיתים – הן במערכת הציבורית והן בפרטית קיים אחוז מסוים מהניתוחים שאינו מוצדק או שהיקפו אינו מוצדק. יש להקים מנגנון שיצמצם את התופעה".

נושאים קשורים:  רופ' רועי לנדסברג,  אסותא,  א.ר.ם,  א.א.ג.,  ניתוחי ראש-צוואר,  חדשות,  מגזין,  ד"ר אבי חפץ,  פרופ' מיכל לונץ,  פרופ' שוקי שמר
תגובות
 
אנונימי/ת
29.08.2019, 16:33

רופא נהדר, מרכז א.ר.מ יוזמה מופלאה.

30.08.2019, 09:32

רועי , איזו הפתעה לקרוא עליך , ובהמשך הקריאה ההפתעה הופכת להערכה עצומה.
איזה יופי של מסלול שמחבר מקצוענות ואנושיות.
אתה בהחלט יכול להגיד I did my way
חיבוק גדול ממאיר

30.08.2019, 09:39

מנתח מוכשר מהשורה הראשונה, באמת מיישם את כל מה שהוא מספר עליו כאן, לא סתם המנותחים שלו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים. סחתיין על הפרופסורה. תודה על הכתבה.

30.08.2019, 11:56

רושם של אדם ישר מאוד שאינו רברבן

30.08.2019, 13:05

לגמרי ישר.פלס עקום לידו.
רועי- ברכות והערכה

30.08.2019, 13:44

רועי היקר ברכות !! הראיון מקסים ומדגיש את הדקויות והמקצועיות עם ההומור ושאר החבילה. כל הכבוד.

30.08.2019, 14:03

כל הכבוד רועי ! ברכות על קבלת תואר הפרופסור !!
הוכחת מעל לכל ספק שאפשר לעשות חיל גם מחוץ למערכת הציבורית בניגוד למה שתמיד טפטפו והפחידו אותנו שאין חיים מחוץ לבתי החולים הציבוריים....
ניתן לספק רפואה טובה ואיכותית לא פחות גם בחוץ !
ישר כוח והצלחה בהמשך הקריירה

30.08.2019, 17:09

רועי, כל הכבוד, יישר כח.
מתברר שבשילוב של עבודה קשה, התמדה וצניעות ניתן להגיע רחוק בכל מסגרת...
בהצלחה בהמשך הדרך

31.08.2019, 19:42

ברכותי! כל הכבוד!

בהצלחה לפרופ לנדסברג!!

רועי, כשהיית מתמחה שנה שנייה נתחת את בני באדנואידקטומיה וכפתורים, בשט ובחיוך הרגעת אותנו שהניתוח עבר בהצלחה, נחרט בזכרוני, המשך בהצלחה וכל הכבוד על היוזמה שמאפיינת את חייך

04.09.2019, 17:27

מצטרף לכל המגיבים האוהדים. מנסיון אישי קצר- אף לא אחד מקודמי הגזים.

04.09.2019, 17:27

מצטרף לכל המגיבים האוהדים. מנסיון אישי קצר- אף לא אחד מקודמי הגזים.

11.09.2019, 00:19

ברכות רועי,
אין ספק שאתה מודל לחיקוי והערכה בדרך שעברת ובתוצאה

06.11.2019, 23:08

לפרופסור רועי לנדברג היקר
לפרופ' לנדסברג היקר ,עוד בתחילת הכרותנו גבשתי את דעתי וגם אמרתי לך בטיול למדבר יהודה .
הצלחה רבה והעמד תלמידים רבים .
כה לחי לך וליסכה
דר' מיכאל ביזר