פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה הם שני כלים שמאפשרים "לנהל" את המיקרוביוטה לטובת שיפור בריאות המארח. השפעתם העיקרית היא על מערכת העיכול דרך המעי, אם כי נבחנת גם היתכנות להשפעה ישירה באתרים נוספים כמו חלל הפה, הנרתיק והעור.
עוד בעניין דומה
במאמר זה, מתארים הכותבים את השפעות הפרוביוטיקה והפרה-ביוטיקה, שמקורם במעיים בבני אדם. בעשור האחרון המחקר על המיקרוביום במעי התגבר והצטבר, ומלווה בהתעניינות מוגברת בפרוביוטיקה ובפרה-ביוטיקה כאמצעי לוויסות ושיפור המיקרוביוטה במערכת העיכול.
בהתחשב בחשיבות הנושאים הללו לבריאות הציבור, נראה כי זה תזמון מתאים לחזור ולהדגיש את העובדות הקיימות בנוגע ליישום ולשימוש הקליני שלהם. בסקירה זו, דנים הכותבים בראיות המדעיות בענייני פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, כולל תובנות מכניסטיות לגבי השפעותיהן הבריאותיות.
לזני Lactobacillus,יBifidobacterium ו-Saccharomyces יש היסטוריה ארוכה של שימוש בטוח ויעיל כפרוביוטיקה, אך הזנים Roseburia spp,יAkkermansia spp,יPropionibacterium spp, ו-Faecalibacterium spp נראים מבטיחים. מבחינת פרה-ביוטיקה הגלוקנים (Glucans) והפרוקטנים (Fructans) מוכחים היטב, ובנוסף לכך, מתווספות עוד ועוד ראיות בדבר ההשפעות הפרה-ביוטיות של חומרים אחרים כגון: אוליגומרים של מנוז (Mannose), גלוקוז, קסילוז (Xylose), פקטין (Pectin), עמילן, חלב אנושי ופוליפנולים (Polyphenols).
מקור:
Sanders M. A. et al. (2019) Nature Reviews Gastroenterology & Hepatology 16, 605-616