מחקרים

אובדן שמיעה נקשר לסיכון גבוה יותר של תמותה

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שבוצעה על סיכון התמותה בקרב אוכלוסייה עם אובדן שמיעה נמצא כי מצב זה מוביל לתחלואה עודפת. הסקירה כללה גם התייחסות ללקות כפולה, המשלבת אובדן שמיעה ועיוורון

אובדן שמיעה בגיל מבוגר (צילום: אילוסטרציה)

אובדן שמיעה ולקות כפולה (חירשות ועיוורון) הם מצבים שכיחים ומגבילים, הנקשרים עם מספר מצבים בריאותיים תלויי גיל, הכוללים דמנציה ותשישות. נכון להיום, קיים מחסור בסיכום מבוסס-ראיות על הסיכון לתמותה בקרב אוכלוסייה זו.

במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery'', מטרת החוקרים הייתה לבאר את הקשרים האפידמיולוגיים בין אובדן שמיעה ולקות כפולה, לבין תמותה. לצורך כך, החוקרים השתמשו במאגרי המידע PubMed, Embase ו-Cochrane Library, מראשיתם ועד ל-18 ביוני 2021.

בחירת המחקר נעשתה באופן סמוי, על ידי שני סוקרים אשר בחרו מחקרים תצפיתיים או התערבותיים, ופורסמו כמאמרים באנגלית באורך מלא בכתבי עת עם ביקורת עמיתים, ודיווחו על נוכחות או חומרת לקות השמיעה או הלקות הכפולה (כלומר, חירשות ועיוורון), על האם נמדדו באופן אובייקטיבי או בדיווח עצמי, ועל קשר עם הערכת תמותה כלשהי, בקרב בני 18 ומעלה.

שני הסוקרים אספו את המידע והעריכו אחר הטיה מחקרית באמצעות ה- Newcastle-Ottawa Scale, ודבקו בהנחיות ה-Preferred Reporting Items for Systematic Reviews and Meta-Analyses (PRISMA)/Meta-analysis of Observational Studies in Epidemiology (MOOSE) ופרוטוקול רישום ה-PROSPERO. האנליזה כללה איחוד הערכות מתוקננות רבות ככל האפשר באמצעות מודלי השפעה מעורבת, מדידת הטרוגניות באמצעות I2, חקירת מקורות של הטרוגניות באמצעות מטא-רגרסיה ומטא-אנליזה של תתי-קבוצות, בחינה ותיקנון של הטיות פרסום, ביצוע מטא-אנליזה מצטברת ושל השפעה, והערכה של איכות הראיות באמצעות ה-Grading of Recommendations, Assessment, Development and Evaluations (GRADE). תוצא המחקר העיקרי היה יחס הסיכונים (HR) לתמותה מכל סיבה, תמותה קרדיווסקולרית, או הערכות תמותה אחרות.

הסקירה כללה מחקרים תצפיתיים, כאשר 14 מתוכם רטרוספקטיביים ו- 13 פרוספקטיביים (1,213,756 משתתפים) מתוך 3,220 רישומים. הסיכון להטיה היה נמוך עד מתון; ניכוי של 3 מחקרים בסיכון גבוה לא שינה את המסקנות. אובדן שמיעה נקשר עם תמותה עודפת מכל הסיבות (HR, 1.13; 95% CI, 1.07-1.19; I2 = 77%; n = 21; 95% prediction interval [PI], 0.93-1.37) ותמותה קרדיווסקולרית (HR, 1.28; 95% CI, 1.10-1.50; I2 = 60%; n = 6; 95% PI, 0.84-1.96). לקות כפולה נקשרה עם סיכון עודף גדול יותר (תמותה מכל הסיבות: HR, 1.40; 95% CI, 1.30-1.51; I2 = 34%; n = 10; 95% PI, 1.18-1.66; תמותה קרדיווסקולרית: HR, 1.86; 95% CI, 1.31-2.65; I2 = 0%; n = 2), לאחר תיקנון דמוגרפי ולתחלואה נוספת. מטא-רגרסיה שצוינה מראש הסבירה באופן מספק את ההטרוגניות, עם תקופות מעקב ממושכות יותר אשר מחלישות את הקשר המאוחד, ומשאירות הטרוגניות נמוכה (29%). מטא-רגרסיה בקרב מחקרים אודיומטרים הראתה קשר מינון-תגובה (הכפלה של ה-HR כל על עלייה של 30-dB בקרב לקויי שמיעה). גדלי האפקט בדיווח עצמי ובאודיומטריה היו דומים, עם שיעור הטרוגניות נמוך יותר באחרון. הקשרים היו חזקים עד trim-and-fill לתקנון להטיית פרסום והשפעות מחקר יחיד ומטא-אנליזה מצטברת. קשרים עם תאונה/פציעה, סרטן ותמותה על רקע עישון היו לא חד משמעיים, עם מחקר 1 עד 3. איכות הראיות המצטברת הייתה מתונה.

החוקרים מסכמים כי בסקירה השיטתית ומטא-אנליזה עולה כי אובדן שמיעה ולקות כפולה נקשרו עם תמותה עודפת מכל הסיבות ותמותה על רקע קרדיווסקולרי. רופאים המטפלים בחולים עם אובדן שמיעה ישקלו את המשמעות הטמונה בכך לבריאות הכוללת ולאריכות ימים.

מקור:

Tan, B. K. J., Ng, F. Y. C., Song, H. J. J. M. D., Tan, N. K. W., Ng, L. S., & Loh, W. S. (2021). Associations of Hearing Loss and Dual Sensory Loss With Mortality: A Systematic Review, Meta-analysis, and Meta-regression of 26 Observational Studies With 1 213 756 Participants. JAMA Otolaryngology-- Head & Neck Surgery. https://doi.org/10.1001/JAMAOTO.2021.3767

נושאים קשורים:  מחקרים,  אובדן שמיעה,  לקות כפולה,  תמותה עודפת,  עיוורון
תגובות