נתונים מישראל שפורסמו ב- JAMA Otolaryngology הצביעו על עלייה קלה בסיכון לאובדן שמיעה חושי-עצבי פתאומי לאחר קבלת חיסון נגד קורונה של חברת פייזר. לעומת זאת, מחקר אמריקאי דומה הראה שאין קשר בין החיסון לאובדן שמיעה פתאומי.
עוד בעניין דומה
המחקר הישראלי דיווח על השפעה מינימלית בלבד ביחס לבריאות הציבור, כאשר אובדן השמיעה החושי-עצבי הפתאומי מתרחש אצל פחות מ-1 ל-100,000 אנשים מחוסנים. המחקר לא זיהה גורמי סיכון דמוגרפיים או קליניים ברורים הקשורים לאובדן שמיעה חושי-עצבי פתאומי וגם לא התייחס לחומרה ולמשך אובדן השמיעה או לתוצאות הקליניות לאחר קבלת טיפול.
במחקר נפרד שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה והתפרסם גם הוא בכתב העת JAMA Otolaryngology דווח על 555 מקרים שענו להגדרה של אובדן שמיעה תחושתי-עצבי סביר בתוך שלושה שבועות מיום החיסון, מדצמבר 2020 עד יולי 2021, המייצגים אומדן שכיחות שנתי של 0.6 ל-28.0 מקרים לכל 100,000 איש בשנה, בשנים שבהן לא ניתנו חיסוני קורונה.
גיל המטופל הממוצע היה 54, 55% היו נשים; הזמן הממוצע עד להופעת אובדן שמיעה היה שישה ימים. שיעורי התקריות היו דומים בכל סוגי החיסונים: 0.16 מקרים לכל 100,000 מנות עבור חיסוני "פייזר" ו"מודרנה", 0.22 מקרים לכל 100,000 מנות עבור חיסון "ג'ונסון אנד ג'ונסון".
החוקרים האמריקאים העריכו גם 21 מקרים קליניים של אובדן שמיעה חושי-עצבי פתאומי שהופיע לאחר חיסון קורונה. הזמן הממוצע להופעה היה שישה ימים, ושישה מתוך 21 החולים (28.6%) סבלו ממחלה אוטואימונית קיימת. מתוך 14 מטופלים לגביהם היו נתונים אודיומטריים לאחר טיפול בסטרואידים, שמונה (57.1%) חוו שיפור בשמיעה.
במחקר האמריקני לא נמצא שום דפוס ברור אצל האנשים שסבלו מאובדן שמיעה לאחר חיסון - גיל, מין, מחלות נלוות רפואיות.
במחקר הישראלי נסקרו רשומות של 2,602,557 אנשים ממאגר שירותי בריאות כללית שקיבלו מנה ראשונה של חיסון קורונה של "פייזר" מדצמבר 2020 ועד מאי 2021. נמצאו 91 מקרים של אובדן שמיעה חושי-עצבי פתאומי בתוך 21 יום מהחיסון. מבין 2,441,719 אנשים שקיבלו מנת חיסון שנייה, דווחו 79 מקרי אובדן שמיעה פתאומיים.
הסיכון המיוחס המשוקלל היה 0.91 מקרים עודפים לכל 100,000 מחוסנים לאחר המנה הראשונה ו-0.61 מקרים עודפים לכל 100,000 מחוסנים לאחר המנה השנייה.
לאחר מנת החיסון הראשונה, המקרים היו בולטים יותר בנשים בין הגילאים 16-44 ונשים מעל גיל 65. אחרי המנה השנייה של החיסון, המקרים היו בולטים יותר אצל גברים בין הגילאים 16-44.
החוקרים הישראלים סיכמו שבהתחשב בגודל ההשפעה הקטן והפרוגנוזה הטובה לחולים עם אובדן שמיעה חושי-עצבי פתאומי, נראה שההשפעה הפוטנציאלית של מצב זה על בריאות הציבור היא מינורית יחסית.
אחת המגבלות של המחקר הישראלי הוא שהמקרים זוהו על ידי השוואת אבחנות חדשות של ליקוי שמיעה עם טיפול בסטרואידים (פרדניזון) במקביל. אנשים שלא קיבלו פרדניזון, בין אם משום שאיחרו מדי לטיפול או משום שהיתה להם התווית נגד, לא נכללו.
ממצאי המחקרים, שיחד כוללים כמעט 200 מיליון מנות חיסון נגד קורונה, מצביעים על כך שיש לבצע מחקר עוקבה פרוספקטיבי, לעקוב אחרי אנשים שחוסנו וכאלה שלא חוסנו לאורך זמן על מנת לחשב את הסיכון המוגבר לאובדן שמיעה פתאומי אצל אלה שנחשפו לחיסון לעומת אלה שלא נחשפו.