במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Clinical Orthopaedics and Related Research, החוקרים ביקשו לבחון האם מטופלים עם הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח קיימות (AMDs) נמצאים בסיכון מוגבר לקבל אבחנה של תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS) לאחר שברים בגפיים העליונות או התחתונות ולאחר קיבוע כירורגי של השבר שלהם.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי גדול באמצעות פלטפורמת הרשומות הרפואיות האלקטרוניות TriNetX. בעוקבה נכללו 760,595 חולים מעל גיל 18 עם שברים בגפיים העליונות או התחתונות בין השנים 2003 ל-2022. חולים נכללו במחקר אם היה להם מעקב של שנה לפחות. חולים עם פולי-טראומה או שברים במקביל בגפיים העליונות והתחתונות לא נכללו במחקר כדי להפחית ערפלנים. החוקרים ביצעו התאמת ציון זיקה כדי לתאם בין קבוצות על סמך גיל, מגדר וגזע. בנוסף, החוקרים חישבו יחסי סיכונים ועקומות שכיחות מצטברות של Aalen-Johansen לאבחון CRPS עבור חולים עם או בלי אבחנה של AMD לפני השבר. לבסוף, בוצעה תת-אנליזה שבה החוקרים בחנו אנשים בקבוצת השברים בגפיים העליונות והתחתונות שעברו טיפול כירורגי.
תוצאות המחקר הדגימו כי מטופלים עם AMD נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות CRPS מאשר מטופלים
ללא AMD (גפיים עליונות: יחס סיכונים 1.8 [רווח בר סמך 95% 1.7 עד 1.9]; p < 0.01, גפיים תחתונות: יחס סיכונים 2.2 [רווח בר סמך 95% 2.0 עד 2.3]; p < 0.01). באופן דומה, מטופלים עם AMDs היו בסיכון גבוה יותר לחוות CRPS לאחר קיבוע שבר מאשר מטופלים ללא AMDs (גפיים עליונות: יחס סיכונים 1.3 [רווח בר סמך 95% 1.2 עד 1.5]; p < 0.01, גפיים תחתונות: יחס סיכונים 2.3 [רווח בר סמך 95% 2.1 עד 2.5]; p < 0.01).
לסיכום, מודעות לקשר בין AMDs ו-CRPS מעלה את הצורך במחקר עתידי על התפתחות מצב זה ושינויים נוירולוגיים הקשורים. בנוסף, מנתחים יכולים להתייחס למחלות AMD באופן ניתוחי ולסדר את הטיפול במחלות אלו עם פסיכיאטרים, נוירולוגים או עבודה סוציאלית, לפי הצורך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
