המחיר קובע: השיקול הכלכלי מכריע בבחירת ספקי בריאות בישראל

מחקר שבחן את המכרזים לבחירת ספקי שירותי בריאות בשנים 2013-2023 על ידי משרד הבריאות וקופות החולים מצא כי השיקול הכלכלי הפך להיות דומיננטי ולעתים אף מכריע בהליך קבלת ההחלטות במרכזי ספקי שירות במערכת הבריאות. ממצאי המחקר מעידים כי תופעה זו רווחת יותר במכרזים יותר משמעותיים, מכרזים לאספקת שירותי בריאות ישירות למטופל ולתקופות זמן ארוכות.

במחקר שנערך על ידי עו"ד ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות; סגן דיקן בפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה ומרצה באוניברסיטת תל אביב, והדר גולדשטיין מאוניברסיטת בן גוריון, מציינים החוקרים: "למרות שלרוב מערכת הבריאות מצהירה על החשיבות של איכות השירותים, התוצאה מראה כי הבחירה בספק שירותים מתבססת בפועל על המחיר כגורם דומיננטי או מכריע בתהליך המכרז. תופעה זו משתקפת בעיקר במכרזים משמעותיים לאספקת ישירה של שירותי בריאות ולתקופות זמן ארוכות יותר".

בהתייחסות לצורך לאזן בין המגבלות של המציאות לצורך באיכות, כתבו: "קשה להאשים את ארגוני הבריאות שמנסים באמצעות רכיב המחיר לצמצם הוצאות כדי להתמודד עם הגירעונות. אולם, בסוף מערכת הבריאות בישראל וארגוני הבריאות חייבים להכיר ולהפנים את מלוא המשמעות וההשלכות של השיטה על הציבור ובריאותו. ככל שרכיב המחיר מקבל משקל דומיננטי יותר במרכזים מבוססי כוח אדם מקצועי, פעמים רבות זה בהכרח יבוא על חשבון איכות ובטיחות שירותי הבריאות לציבור". ממצאי המחקר מעידים כי תופעה זו רווחת יותר דווקא במכרזים יותר משמעותיים - מכרזים לאספקת שירותי בריאות ישיר למטופל ולתקופות זמן ארוכות בהם קיימת נטייה לאחוז איכות נמוך יותר.

מדובר במחקר הראשון בישראל המבקש לזהות ולהסביר תהליכים ומגמות בתחום מכרזי הבריאות של המשרד וקופות החולים, על רקע מגבלת המשאבים שהלכה והחריפה, כמו גם להתייחס למשקל של השיקול הכלכלי במכרזים לבחירת ספקי שירותי בריאות.

במסגרת המחקר נבחנו 226 מכרזים של משרד הבריאות וקופות החולים לאספקת שירותי בריאות מבוססי כוח אדם מקצועי (רפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות) שפורסמו בין השנים 2013-2023 ובין השאר מכרזים לאספקת שירות של טיפול בית, אשפוז בית, הוספיס בית, שיקום בית, שירותי מעבדה, שירות גריאטרי, שירותים פסיכולוגיים, הכשרות מקצועיות, שירותים אמבולטוריים וכיו"ב. החוקרים מציינים כי מספר המכרזים שבוצעו על ידי קופות החולים  לאורך השנים היה קטן מאוד. עיקר ההתקשרות בין קופות החולים ובין ספקי השירות נעשה תוך שימוש באחת מהעילות לפטור ממכרז, ובפרט בשיטה של "ספק יחיד".

לדברי החוקרים, "בשנים האחרונות נדמה כי השיקול הכלכלי הפך להיות רכיב מרכזי ובעל משקל מהותי ומשמעותי בהליך קבלת ההחלטות של ארגונים ומוסדות במערכת הבריאות. לא אחת גם במחיר פגיעה פוטנציאלית באיכות ובטיחות שירותי הבריאות שמקבל הציבור.

"ממצאי המחקר מלמדים כי זה לא תמיד היה כך, אבל כחלק מניסיון להתמודד עם מציאות גירעונית ותת תקצוב ניתן לזהות מגמה לפיה לאורך השנים ניתן משקל הולך וגובר לרכיב המחיר, מצב שבו זוכה ספק שירות שהציע את העלות הנמוכה ביותר ולא בהכרח את האיכות הטובה".

עוד הם כותבים כי "גם כשארגוני הבריאות מצהירים שהם רוצים איכות ואפילו מעניקים לאיכות משקל גבוה יותר במכרז, פעמים רבות בסוף הצעת המחיר היא זו שמכריעה את התחרות וגם כאשר קיים פער משמעותי בניקוד האיכות שקיבלו הצעות של המכרז – לטובת הצעת המחיר היותר נמוכה".

לגישה ממוקדת מחיר יש, לדבריהם, השלכות ארוכות טווח, וחיסכון בעלויות לטווח קצר עלול להוביל להשפעות שליליות ארוכות טווח על בריאות הציבור.

במסקנות מציינים החוקרים כי "ניתוחי הקורלציה שביצענו מצביעים על קשר שלילי חלש מובהק סטטיסטית בין השנים לבין אחוזי האיכות, מה שמעיד על כך שככל שהשנים עוברות, רכיב האיכות מקבל פחות דגש במכרזים". בנוסף מצאו כי בתקופת הקורונה חלה השפעה שלילית מובהקת על איכות שירותי הבריאות.

הם מוסיפים ומסכמים כי "המחקר מצביע על הצורך ביצירת מנגנונים יעילים להגן על איכות ובטיחות שירותי הבריאות במקביל לשילוב האלמנט הכלכלי בבחירת מכרזים. רכיבים נוספים ומשמעותיים במערכת הבריאות, כמו שקיפות, הוגנות, טוהר מידות וניקיון כפיים מדגישים את החשיבות למניעת הפיכת המחיר לרכיב המכריע בתהליכי ההתקשרות, ולקידום יעילות, איכות ובטיחות בשירותי הבריאות".