נמשך המאבק נגד הורדת התמחור לפרוצדרות רפואיות בבתיה"ח

דרישת משרדי הבריאות והאוצר להפחתה בתמחור של הפרוצדורות הרפואיות בבתי החולים הציבוריים בתחומי קרדיולוגיה וניתוחי ראש, צוואר ואף-אוזן-גרון תביא לביטול ניתוחים אלה ובמשתמע תחזק את הרפואה הפרטית, תגרום לבלאי במכשור טכנולוגי מתקדם ולהארכת ההמתנה לתורים. כך הזהירו ראשי האיגודים הרפואיים בדיון חירום שנערך אתמול (ג') בוועדת הבריאות בכנסת.

הדיון המהיר בנושא "פגיעה צפויה ברפואה הציבורית כתוצאה מתמחורי פרוצדורות רפואיות שגויים בתחום רפואת אף אוזן גרון, רפואת ראש-צוואר וקרדיולוגיה", התקיים בעקבות מהלך תלת-שנתי לעדכון מחירי שירותי בתי החולים. התכנית, שנועדה לתקן עיוותים במחירון הפיקוח ולייעל את המערכת, מעוררת התנגדות נחרצת בקרב הקהילה הרפואית, שמזהירה מפני פגיעה קשה בזמינות ובאיכות הטיפול הרפואי.

במוקד הסערה עומדת החלטת הממשלה שמבקשת להפחית את המחירים המפוקחים בכ-12%. כיום, קיים מנגנון בחוק המפחית באופן גורף 20% מהמחירים שקובעת ועדת המחירים, כאשר כ-8% מהפחתה זו מפוצים בתקציב נפרד. התכנית החדשה מבקשת להסדיר מצב זה ולקבוע מחירים שישקפו את העלויות האמיתיות.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), הדגיש את ההכרחיות בעידוד הרפואה הציבורית, המשרתת בעיקר את המעמדות הנמוכים באוכלוסיה. "תמחור שלא מייצג את ריאליות ההפעלה מסוכן לשמירת רמת הבריאות הטובה בארץ", אמר.

"המחירים הנוכחיים כבר אינם מכסים את העלויות האמיתיות", מזהירים הרופאים. "בפועל, בתי החולים מקבלים לעתים רק 55% מהמחיר המפוקח בשל מנגנון הקאפ ומגבלות תקציביות שונות. הפחתה נוספת תפגע אנושות ביכולת לספק טיפול רפואי איכותי".

הרופאים קוראים לעצור את המהלך ולבצע בדיקה מעמיקה של העלויות האמיתיות, המבוססת על נתונים מהשטח ולא על הערכות תיאורטיות. "לפני שממשיכים בתכנית ההפחתה", הם אומרים, "חייבים לוודא שהמחירים החדשים יכסו לפחות את העלויות הבסיסיות של הטיפול הרפואי".

הבעיה חריפה במיוחד בתחומי הקרדיולוגיה הפולשנית וניתוחי אף-אוזן-גרון וכירורגיית ראש-צוואר. בצנתורי לב למשל, התגמול החדש יכסה פחות ממחצית מהעלות בפועל. במקרה של ניתוחי אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש-צוואר, הרופאים מצביעים על טעויות מהותיות ומכוונות בחישובי משרד הבריאות, בהן הערכת חסר של זמני הניתוחים ושל זמני ההתאוששות, תחשיבים שגויים של זמני האשפוז ביחידות טיפול נמרץ ובמחלקות הרגילות בעקבות הניתוחים, תחשיבים שגויים של  מחירי הציוד החיוני לבטיחות המטופלים והחסרת אנשי צוות רפואי.

בדיון אמר פרופ' עמית שגב, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי, כי הצעת משרד הבריאות לקיצוץ רוחבי של מחירי הפעולות "כדי לממן בסכום אפס את עליית מחירי אשפוז בטיפול נמרץ, הוא מהלך חד צדדי, תוך התעלמות מוחלטת מהצעתנו וללא שיח עם גורמי המקצוע". פרופ' שגב הזכיר כי לפני שנה, בעקבות שמועות על כוונה לקצץ ב-50% את התמחור, פנה האיגוד למשרד הבריאות.

פרופ עמית שגב, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מנהל מערך הלב ב"שיבא". צילום: דוברות בית החולים

הוא הזהיר כי הקיצוץ יפגע אנושות במטופלי לב רבים וביכולת לבצע צנתורי לב בלוחות זמנים קצרים ברפואה הציבורית. "כל הפעולות, ללא יוצא מן הכלל, מצילות חיים, מונעות מחלות לב ומשפרות איכות ותוחלת חיים", אמר.

כדי להוכיח את טענתו בדבר הרעבת המערכת הציבורית והיעילות שלה על אף  מחסור תקציבי, הציג פרופ' שגב בדיון את מיקומה של ישראל בתחום ההשקעה בבריאות בהשוואה למדינות באירופה, מתוך פרסום של איגוד הקרדיולוגיה האירופאי. לדוגמה, בהשקעה לנפש מהתמ"ג בתחום הסוכרת, התקציב בישראל דומה יותר לזה של מדינות מזרח אירופה, אך בשיעורי התמותה הנמוכים ממחלות לב, ישראל ממוקמת במקום השלישי לטובה בעולם. הוא הסביר זאת בכך שבתי החולים הציבוריים מפעילים את המחלקות לקרדיולוגיה מסביב לשעון וחדרי הצנתורים פועלים גם בשעות הערב והלילה. "במדינת ישראל אין המתנה לצנתורים", אמר.

נימוק נוסף שהציג נוגע לכך שתחום הקרדיולוגיה הישראלית מאמץ במהירות טכנולוגיות וגאה להיות חלוץ בתחום זה וזאת לדבריו בזכות תמחור לא הפסדי. "הנהלות בתי החולים הציבורים מאפשרות לעשות הטמעה מהירה של טכנולוגיות חדשניות ומאפשרות לנו לעבוד גם בשעות אחרי הצהריים והערב", הדגיש.

לדבריו, כשמפחיתים את מחירי הפרוצדורות ב-30% הן הופכות להפסדיות משמעותית. לנוכח ההתפתחות וההתייקרות של טכנולוגיות רבות, כבר כיום נוצר פער בין התגמול עבור פעולות אלו לבין התשלום בפועל. הוא הדגיש כי פעולות שתהיינה הפסדיות עבור בתי החולים לא תתבצענה או תוגבלנה באמצעות מכסות, דבר שיפגע בחולים ברפואה הציבורית, ויגרום לזליגה משמעותית של חולים לרפואה הפרטית.

"אני לא מבין איך זה לא ברור למשרדי האוצר והבריאות. הם עושים מהלך שיעצים את הרפואה הפרטית", אמר. "משרדי האוצר והבריאות מציגים טענה כאילו נעשה שימוש יתר בצנתורים", אך על פי נתוני האיגוד קרדיולוגיה האירופאי, בישראל מבוצעים פחות צנתורים יחסית למדינות אירופה אך מספר המצנתרים נמוך בהשוואה אליהן ולפיכך מוטל  עומס גדול יותר על מצנתרים בישראל.

מומחי מערך הלב ב"שערי צדק" במהלך הצנתור שהועבר בשידור ח לרחבי העולם. צילום ארכיון: דוברות ביה"ח

במסמך שהגיש לוועדה רועי כפיר, מנהל תחום רגולציה והסכמים במרכז הרפואי הדסה, הוא דרש מהייעוץ המשפטי במשרדי הבריאות והאוצר להסביר האם ניתן להמשיך ולקבוע מחירים בצווי פיקוח מחירים, כל עוד חלק מהותי מהתמחור אינו מבוסס הערכת עלות (במיוחד רכיב התקורה) וכמו כן, האם לא מתחייב כי לאחר תיקון אבני הבניין, יעודכנו מחירי פיקוח שתומחרו על פי אבני הבניין הישנות.

להתנגדות למהלך שותף גם פרופ' דניאל קפלן, יו"ר איגוד רופאי אף-אוזן-גרון, שאמר כי התמחור הנמוך יגרום לניתוחים להיות הפסדיים לבתי החולים ולהארכת משך ההמתנה לתור לניתוח. "אם בכל פעם שניכנס לחדרי הניתוח, בתי החולים יפסידו, מהר מאוד נידחק לסוף התור בהקצאת חדרי ניתוח וצוותים. התורים יתארכו ויהיו איחורים באבחנות, בהסרת נגעים סרטניים ובטיפול במחלות מסוכנות. כמו כן, הפגיעה הצפויה גם תגרום למומחים לנטוש את המקצוע או לעבור לעבוד בחו"ל ותהווה חסם בפני מתמחים".

פרופ' ניר הירשהורן, יו"ר החברה לגידולי ראש וצוואר, הוסיף כי הטכנולוגיה הנדרשת היא חיונית והכרחית לבטיחות החולה ולאיכות חייו אחרי הניתוח ומניעת פגיעה בתפקודו. הוא הזהיר כי תמחור נמוך יפגע בעיקר בבתי החולים הקטנים ובפריפריה.

גאיה עפר, הממונה על הבריאות באגף התקציבים, הדגישה מנגד כי מחירי המקסימום, שקובעת ועדת המחירים לפעולות רפואיות על פי תכנית סדורה, מעודכנים כל העת לפי ההתפתחות הטכנולוגית וכי הוועדה עשתה עבודה מקצועית.

נציגת אגף הכלכלה במשרד הבריאות הוסיפה כי לפני התמחור מתקיים שיח עם הרופאים המקצועיים, כדי לקבוע מחיר מוסכם וכי השיקול היחידי הוא בריאות הציבור ולא רצון לחסוך בהוצאות. היא הדגישה כי ההתפתחות הטכנולוגית הביאה לקיצור זמני האשפוז ולכן חובה לעדכן מחירים אלה.

"עומדת בפנינו החלטה קריטית", סיכמו ראשי האיגודים. "האם אנחנו רוצים לרסן את השירותים הרפואיים או לעודד את הגדלת זמינותם? במערכת המעוותת הקיימת, כל תמחור נוסף גורם נזק מיותר למערכת הבריאות ובסופו של דבר לציבור המטופלים בישראל".