לאחרונה נכנס למרפאת אף אוזן גרון פרטית בתחום של רפואת אף וסינוסים, בצפון המדינה, מטופל צעיר, אברך בסוף שנות העשרים לחייו, מלווה ברעייתו, בידיה תינוק, ואיתם עוד שלושת ילדיהם הצעירים. הם מתגוררים באחד מיישובי הצפון, שאמנם לא פונה במלחמה, אבל נמצא תחת איום קבוע של ירי מלבנון.
הם הגיעו לביקור פרטי, משום שלאברך יש מחלה הקרויה סינוסיטיס כרונית. הוא סובל מאוד מתסמינים קשים ביומיום ואף לא מצליח לישון בלילות, לא בגלל רעשי המטוסים, קולות הפיצוצים והאזעקות, אלא בשל תחושת חנק בשינה, כאבים חזקים בפנים, קושי בנשימה, נזלת ושיעול קשה. למרות שהוא חולה כבר תקופה ארוכה ולמרות שתרופות לא מצליחות להקל על סבלו, זמן ההמתנה לניתוח שנקבע לו בבית החולים הציבורי באזור היה ארוך, ולכן נאלץ להגיע לביקור פרטי.
האברך ורעייתו התחננו לעזרה. הם סיפרו, שאמנם אין לו ביטוח בריאות פרטי למימון הניתוח הנדרש למצבו, אבל הם מוכנים לקחת הלוואה חוץ-בנקאית כדי לממן מכיסם את עלויות הניתוח. המחשבה שהם מוכנים לקחת הלוואה כספית חוץ בנקאית, על כל המשתמע מכך, כדי לעבור את הניתוח באופן פרטי, ולא בבית החולים הציבורי, מעציבה ממש.
סינוסיטיס כרונית – בעיה הפוגעת ב-10% מהאוכלוסיה
יש בעיות רפואיות רבות ושכיחות הקשורות לאף ולסינוסים והן נחלקות לדלקות כרוניות (בשמן הכולל סינוסיטיס כרונית), להפרעות מבנה ולגידולים. מבין כלל המחלות, השכיחות הגבוהה ביותר היא של הסינוסיטיס הכרונית, המגיעה עד ל-10% מהאוכלוסיה הכללית.
סינוסיטיס כרונית פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים ומתבטאת בתסמינים ממושכים של חסימה אפית, בנזלת מוגלתית, באובדן חוש טעם וריח ובכאבי פנים וראש, המשפיעים לרעה גם על איכות השינה, יכולת הריכוז, ואף על מצב הרוח.
הסיבות לסינוסיטיס כרונית מגוונות. בין היתר, הפרעות אנטומיות, המובילות לחסימת פתחי מערות הפנים, זיהום על ידי חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי, או דלקת כתוצאה מהפרעה במערכת החיסונית (האימונולוגית), שמובילה לגיוס תאי דלקת לדרכי הנשימה העליונות. מאחר שהמחלה נמשכת חודשים ואף שנים רבות, אצל רבים מהמטופלים הסובלים מסינוסיטיס כרונית עלולים להופיע תסמיני דיכאון. המטופלים מתקשים לתפקד ביומיום, בעבודה, מתקשים לקיים חיי משפחה וזוגיות, וסובלים מעייפות קשה וממכאובים. בשאלון מקובל ברפואה לבחינת פגיעה באיכות החיים, כתוצאה ממחלות (שאלון SF-36), ידוע, כי אנשים עם סינוסיטיס כרונית, חשים יותר פגיעה באיכות חייהם, מאשר חולי לב וריאה וממגוון מחלות אחרות.
ניתוחי ה-FESS - ניתוחים משני חיים
בימינו, רפואת האף והסינוסים – רינולוגיה – מתפתחת באופן מרגש. מדובר בתת התמחות בתחום רפואת אף אוזן וגרון. לאחר תקופת התמחות במחלקת א.א.ג, עוברים המומחים הכשרה רפואית נוספת, שנמשכת בין שנה לשנתיים בממוצע, לרוב במרכזים רפואיים מובילים בעולם, בתחום ניתוחים אנדוסקופים של האף הסינוסים ובסיס הגולגולת. כיום יש בישראל כ-40 מומחים ברינולוגיה.
מקצוע הרינולוגיה הוא צעיר יחסית, רק כבן 30 שנה. תחילתו בסוף שנות ה-80, עם המצאת האנדוסקופ (סיב אופטי) הקשיח, בעזרתו אפשר לבצע ניתוחים מורכבים בחלל האף ומערות הפנים ואף בבסיס הגולגולת, באמצעות החדרת מצלמה דרך הנחיריים.
ההערכה היא כי בשנה מבוצעים בכלל בתי החולים בישראל כ–4,000 ניתוחי FESS. זה לא מספיק. בתי החולים מתקשים לעמוד בביקוש הגבוה והתורים לניתוחים הללו במערכת הציבורית עלולים להגיע לחודשים ארוכים, ועד לשנתיים ימים ואף יותר!
הניתוחים האנדוסקופיים נקראים FESS והם תחליף לניתוחים המסורתיים מהעבר שבהם נאלצו הרופאים לעשות חתכים בפנים ובגולגולת, על מנת לטפל באף ובסינוסים. ניתוחי ה-FESS מאפשרים לנו, המנתחים, להגיע במיומנות גבוהה לכל מקום בחללי הפנים ומעבר להם - אל חללי המוח והעיניים (כולל בקרבת כלי דם גדולים ועצבים), מבלי לבצע חתך אחד בפנים החיצוניות. הניתוחים הללו מיועדים למגוון מחלות, החל מדלקות סינוסים חריפות וכרוניות, אשר לא הגיבו לטיפול שמרני, המשך בתיקון הפרעות אנטומיות (יישור מחיצת האף והקטנת קונכיות תחתונות) וכלה בניתוחים לכריתת גידולים שפירים וממאירים של הסינוסים ובסיס הגולגולת.
בעקבות ניתוחי ה-FESS שנמשכים בין שעתיים במקרים קלים מאוד לבין 12 שעות במקרים מורכבים, התפתחו והשתכללו טכנולוגיות מדעיות וציוד רפואי איכותי נלווה כמו: מערכות צילום ברזולוציה גבוהה ומערכות ניווט, שמאפשרות למנתח להתמצא בכל רגע נתון במרחב הגולגולת ולאתר מיקומי גידולים ורקמות חולות בלי לפגוע באיברים חיוניים סמוכים.
הניתוחים האנדוסקופיים אף הולידו שיתופי פעולה בין-מקצועיים מלהיבים, כמו עם מנתחים נוירו-כירורגיים, לצורך סגירת דלף נוזל מוחי לאף, הוצאת גידולים בגישה אנדוסקופית דרך האף מבלוטת היפופיזה וגידולים אחרים של בסיס הגולגולת והמוח כגון מנינגיומות, כורדמות ועוד. כמו כן, נוצרו שיתופי פעולה עם רופאי עיניים לצורך ניתוחים אנדוסקופיים דרך האף לדרכי הדמעות וארובות העיניים. שיתופי הפעולה התרחבו גם לתחום רפואת הפה והחניכיים ולסיבוכיה באזור הסינוסים. כלומר, אלה הפכו לניתוחים משני חיים עבור קבוצה גדלה של מצבים רפואיים ובעיות שכיחות.
רגרסיה וכרסום איטי בתקציבי ההצטיידות והרכש
עם ההתקדמות במיומנויות המקצועיות-כhרורגיות ובאפשרויות הרפואיות, צמח מאוד בבתי החולים בארץ הביקוש לניתוחי FESS. לפי הערכה, בשנה מבוצעים בכלל בתי החולים בישראל כ-4,000 ניתוחי FESS. זה לא מספיק. בתי החולים מתקשים לעמוד בביקוש הגבוה והתורים לניתוחים הללו במערכת הציבורית עלולים להגיע לחודשים ארוכים, ועד לשנתיים ימים ואף יותר!
המשמעויות הרפואיות קשות. מעבר לסבל בל-יתואר של המטופלים, יש מקרים שבהם יש דחיפות לנתח, כמו למשל בעת הצורך להסיר גידולים (לרוב שפירים) ממערות הפנים (הסינוסים). כל דחייה עלולה להביא להתפשטות הגידולים לארובת העין ולבסיס הגולגולת.
בעקבות צעדי הממשלה יהיו מטופלים שייאלצו לפנות לשירותי רפואה פרטיים או יחפשו חלופות ניתוחיות בחו"ל, צריכת התרופות בתחום הרינולוגי תצמח מאוד למרות התועלת המועטה. במקביל, נחזה בשנים הקרובות בצמצום מספר הרופאים שיבחרו להתמחות ברינולוגיה
תמחור ניתוחי ה-FESS תאם במשך תקופה ממושכת את עלויות הציוד הרפואי והטכנולוגיות המתקדמות, את עלויות כוח האדם ואת הוצאות חדרי הניתוח. עם זאת, בחלוף הזמן, לא עודכנו התמחורים בהלימה להתפתחות הטכנולוגית של הציוד הרפואי, והתחלנו כרופאים בבתי החולים לחוש במגמת רגרסיה וכרסום איטי בתקציבי ההצטיידות והרכש.
המלחמה בשנה האחרונה מביאה לכך שבימים אלה, מתחת לרדאר ובחשאי, מקדמים משרדי הבריאות והאוצר מהלך שלילי וקודר: הפחתת תמחורי ניתוחי ה-FESS בהיקפים של עשרות אחוזים כדי לחסוך על גב המטופלים עשרות מיליוני שקלים בשנה.
אפקט דומינו שלילי
אף אחד לא נאיבי כדי להניח שמשרדי הממשלה אינם מודעים לאפקט הדומינו השלילי הצפוי עקב הפחתות התמחורים. מרגע שבתי החולים לא יצליחו להצטייד בציוד יקר ובטכנולוגיות מתקדמות, מרגע שניתוחי ה- FESS ייחשבו להפסדיים, לא תהיה ברירה להנהלות בתי החולים אלא לצמצם את היקף הניתוחים.
ומה יהיה על המטופלים, כמו האברך הצעיר שמוכן בלית ברירה לקחת הלוואה חוץ בנקאית כדי לממן מכיסו את הניתוח? התורים לניתוחים במערכת הציבורית, שכבר היום מגיעים במקומות מסוימים עד לשנתיים ימים, יתארכו ויהיו עוד פחות נסבלים. יהיו מטופלים רבים שייאלצו לפנות לשירותי רפואה פרטיים, או יחפשו חלופות ניתוחיות בחו"ל ובמקביל, צריכת התרופות בארץ בתחום הרינולוגי תצמח מאוד, למרות התועלת המועטה. במקביל, נחזה בשנים הקרובות בצמצום במספר הרופאים, שיבחרו להתמחות במקצוע שייפגע וקרנו צפויה לרדת.
איגוד רופאי אף אוזן גרון ומנתחי ראש צוואר בישראל יוצא למאבק על תמחורים ריאליים לניתוחי FESS ולניתוחים אחרים במקצועות המקבילים. הצלחת המאבק תמנע פגיעה בשירותי הרפואה הציבורית בארץ, שדווקא בתקופה הנוכחית חשוב מתמיד להיאבק על איכותה ועל עתידה.
הכותבים הם ד"ר טל מרשק, מנהל יחידת הרינולוגיה במרכז הרפואי לגליל, יו"ר החברה לרינולוגיה באיגוד אף-אוזן-גרון וכירורגיית ראש-צוואר
פרופ' איתן סודרי, מנהל היחידה לאף וסינוסים במרכז הרפואי בילינסון ומזכיר החברה לרינולוגיה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
