כיום לא קיימים בספרות מחקרים המשווים את ההצלחות הפונקציונליות והאנטומיות של שימוש בשתל פציה לעומת פריכונדריום בניתוחי טימפנופלסטיקה מסוג 1 בגישה אנדוסקופית.
מטרת המחקר הייתה להשוות בין התוצא האנטומי והפונקציונלי של שימוש בשתלים של הפציה הטמפורלית לעומת שימוש בפריכונדריום של סחוס הטראגוס אצל מטופלים העוברים ניתוח טימפנופלסטיקה מסוג 1 בגישה אנדוסקופית דרך התעלת השמע.
החוקרים גייסו 151 מטופלים (80 נשים ו-71 גברים שגילם הממוצע הינו 26.0±0.9 לערך בטווח הגילאים 18-57) בעלי דירוג MERIי(Middle Ear Risk Index) בין 1-3, אשר עברו ניתוח טימפנופלסטיקה מסוג 1 בגישה אנדוסקופית דרך תעלת השמע ללא הרמה של המתלה הטימפנו-מיאטלי. המטופלים חולקו לשתי קבוצות לפי סוג השתל שבו נעשה שימוש: קבוצת סחוס פריכונדריום טראגאלי (קבוצה A) וקבוצת פציה של שריר הטמפורליס (קבוצה B). בהמשך, החוקרים השוו בין הקבוצות לפי בדיקת ABGי(Air-Bone Gaps, פערים בין הולכת אוויר לבין הולכת עצם) לפני הניתוח ואחריו ולפי בדיקת הסטטוס של עור התוף.
תוצאות המחקר הראו כי לא נמצא הבדל בעל מובהקות סטטיסטית בהתפלגות גיל, מגדר, לוקליזציה, דירוג MERI, משך הניתוח וגודל הפרפורציה (all p-value > 0.05). בנוסף, השוואה בין ערכי ה-ABG שנמדדו לפני הניתוח בקרב הקבוצות A ו-B לא העלתה הבדלים בעלי מובהקות סטטיסטית (p=0.073). עוד נמצא, כי השיפור בערכי ה-ABG שנמדד לאחר הניתוח לא הראה הבדל בעל מובהקות סטטיסטית בין קבוצות A ו-Bי(p=0.202). ערכי שימור השתל היו 94.9% בקבוצה A ו-97.2% בקבוצה B. לא נמצא הבדל בעל מובהקות סטטיסטית באחוזי הצלחת שימור השתל בין שתי הקבוצות (p=0.743).
החוקרים הסיקו כי פריכונדריום ופציה נמצאו מתאימים לשימוש בניתוחי טימפנופלסטיקה בגישה אנדוסקופית.
מקור:
Özdamar, K., Sen, A. (2019). Journal of Otolaryngol - Head & Neck Surg 48, 67.